יגאל- גיבור הסרט אבא של בן.
נתי- הגיע לראיון, היה עם בן בעבודה כמאבטח טיולים.
שאלה: אתה יכול לספר על עצמך?
תשובה (יגאל): אני
נולדתי ב1.10.66 ,עוד מעט יום הולדת. אני בן 51.
המוות של בן היה לפני שנה וחצי כמעט. אני למדתי בבית ספר יסודי בעכו,
עברתי לבית ספר חקלאי בכפר חסידים, למדתי גם י'ג כטכנאי והתגייסתי לצה"ל
לגדוד 55 ושירתתי שנתיים בקבע וכשהשתחררתי עבדתי כDJ באירועים
ושמחות ומאוחר יותר כנהג מונית והיום אני עובד עם הצבא בשירותי ג'יפים.
שאלה: במה אתה עוסק כיום?
תשובה: בחברה
שנותנת שירות לצבא בכל הנושא של הג'יפים.
שאלה: אתה יכול להביא לנו תאריכים משמעותיים בחייו של בן ובחייך?
תשובה: כן,
התאריכים הכי משמעותיים הם ה10.5 שבן נולד בבית חולים נהריה, ובזמן הזה עסקתי כDJ באירועים, אני ראיתי את הלידה שלו ממש אז מבחינתי זה התאריך הכי גדול.
אחרי שנה אני ואמא שלו התגרשנו כשבן היה בן שנה ולאחר ממש חצי שנה חזרנו להיות
ביחד והיינו ביחד ארבע שנים ואחותו של בן נולדה - ליפז, אני לא נכנס ללמה התגרשנו
אבל התגרשנו שוב פעם גירושים מכוערים ממש בן ואחותו עברו מערכת של הסתה נוראית
כנגד האבא (=יגאל) ואני רדפתי אחרי הילדים לכל מקום, עשיתי הכל חמש שנים של מאבקים
של כן לראות אותם, הם עברו מערכת הסתה כאילו אני... 12 שנה לא ראיתי את בן וליפז
והם עברו עם אמא שלהם לאשדוד ולתל אביב ובן בגיל 17 חזר ללמוד בעכו והוא מחדש קשר
לאט לאט מחדש והתחלנו ליצור אמון. כשהוא התגייס לצבא רדפתי אחריו בצבא בכל הנקודות
שהוא היה בהם וכשהוא השתחרר עשינו לו מסיבת שחרור ואלו דברים שאני זוכר בתור ממש
שבשאלות שלו הוא פחד לשאול אותי אפילו על הודו, אם הוא היה שואל אותי הייתי נותן
לו המון המון ידע חוץ מהמחשב וחוץ מהמפות שהוא לקח, חוץ מהלבד. לבן הייתה לו
בריחה, הייתה לו בריחה עם כל הסיפור של החיים המכוערים שאומרים לך כל הזמן אבא שלך
גרוע ואבא שלך גרוע, ואבא שלך באמת לא גרוע ולא בגלל שאני אומר את זה אני ממש לא
גרוע כי הילדים של האחים שלי לא עושים כלום ולא עושים שום צעד בלעדי, אין דברים
כאלה אני וילדים זה העיניים שלי ופה יש קטע של התנכרות וחבל ובגלל זה אני אומר
שכשמתגרשים לא מתגרשים מהילדים, מתגרשים מההורים ולא צריך לערב את הילדים וזה מאוד
כואב, מאוד כואב הנושא הזה.
**תאריך הטיסה של בן
היה ב30.9.
שאלה: איזה ילד בן היה?
תשובה (יגאל): בן היה
ילד מופנה כזה נכון?
תשובה (נתי): היה ילד
מאוד שקט אבל מאוד...
תשובה (יגאל): הוא היה
ילד מאוד חכם בצורה אני לא יודע מאיפה זה בא לו אבל הוא היה ילד מאוד חכם, הציונים
שלו היו טובים , וכשהוא הלך לעשות מבדקים בצבא אמרו לו שום קרבי ושום כלום הוא
חייב להתגייס לשייטת סטי"ל ולשרת בסטי"לים והוא עם ראש גדול, למד י'ג
וי'ד והוא לא היה מוכן (להתגיס לסטי"ל) הראש שלו היה רק קרבי.
שאלה: איזה תלמיד בן היה בבית הספר?
תשובה: בן היה
למיד מצטיין ואנשים שאלו אותי מאיפה זה הידע הזה הוא היה ממש חכם, וגם אחותו
(ליפז) הם ילדים מדהימים.
שאלה: איזה חייל בן היה בצבא? והיכן הוא שירת?
תשובה: בן מאוד
רצה להתגייס כלוחם בגבעתי ובגלל אח של אמא שלו (איריס) ששירת בגבעתי הוא חלם לשרת
בגבעתי ובסוף שהוא הגיע למיונים בקרבי אז אמרו לו תקשיב כפיר והוא היה ביישן ולא
ידע להגיד לא אז הוא לא התעקש ואמר 'לא' הוא אמר כפיר, אז יאלה כפיר ושירת שם שלוש
שנים על הצד הטוב ביותר באמת, והמפקדים שלו שהיו פה (בשבעה ובהלוויה) דיברו על זה.
שאלה: באיזה
גיל בן התגייס?
תשובה: בן
התגייס בגיל 22 ואחרי כמה חודשים הוא טס להודו הוא טס לחצי שנה ותאריך הטיסה שלו
היה ב30.9 וזה בדיוק כשאני טס להודו ואני רציתי בדיוק באותו תאריך כשהוא עלב על
הטיסה גם לעלות לטיסה גם לפגוש צעירים כשזה בדרך כלל מחזורי אוגוסט שמסיימים את
הצבא בדרך כלל מיד מתכננים את הטיול הגדול.
שאלה: מה היה טיב הקשר בניכם לפני הטיסה להודו?
תשובה: בן היה
משתף אותי בהכל הוא היה בא לפה רואה איתי כדורגל (אהד את הפועל תל אביב) וגם צבא
כשהוא היה משתחרר הוא היה בא ושואל 'מה העניינים? מה המצב?' זה לא כמו שהוא גר
איתי כי בן היה גר עם אמא שלו רוב הזמן עם אמא שלו. המון שאלות והמון טלפונים המון
ווצאפ ובזמנים האלה אני לא יכול כל פעם להגיד לו בוא תעבור אליי או בוא לגור איתי
אבל הוא היה בא במשחקי כדורגל עם רביד ועדן והיה מקבל פה שירות תשאל אותם והוא היה
פה יושב, יום אחד נפל השידור והוא התבאס כל השולחן היה עם פיצוחים ובסוף לא עלה
השידור.
שאלה: אתה יודע איך בן התכונן לטיסה להודו?
תשובה: כן, לפי
מה שהבנתי הוא שמר את זה (בסוד) הוא ואמא שלו. הוא רצה לעשות טיול חוצה ישראל והוא
דיבר איתי יום אחד נפגשנו באמצע העבודה וקנינו ציוד, הלכתי איתו מחבר שלי טוב טוב
שעשה לנו מחירים והכל קנינו מקלות הליכה ותרמיל אניח חושב שהוא השתמש במכנסיים
שקנינו גם בעבודה וכל מיני דברים של זה, הוא קנה דברים טובים באמת ואני האמנתי
שהוא עושה חוצה ישראל אבל 'תכניות לחוד ומעשים לחוד' ובסוף אני שומע ממש יום לפני
הטיסה שמחר בן נוסע להודו ואמרתי לו אולי ניפגש בשדה התעופה אולי בחזרה אולי בהלוך
כי באותה תקופה אני טסתי למרוקו והוא ענה לי 'לא איפה אני טס לחצי שנה' וכששאלתי
לאן הוא אמר לי להודו אז הבנתי את הגודל של זה ורשמתי לו את ההודעה (בסרטון
בפייסבוק) ממש הודעה כאילו ראיתי את זה לפני הטיסה. זה מדהים.
שאלה: עם מי בן
טס להודו?
תשובה: בן טס
לבד, לקח מפות מהאינטרנט, התביית ואמר אני עושה את הטיול. הוא כנראה ישב הרבה
במחשב, קרא, ראה. את החברים שם הוא הכיר, נזרקים למקום וכולם סחים שמה, חברים,
דבוקים אחד לשני, אתה יודע זה, זה מה שהולך היום, זה מה שהחברה הצעירי עושים.
שאלה: האם אתה
מוכן לדבר עם החברים שהיו עם בן?
תשובה: אני אין
לי בעיה להיפגש עם אחד, עם האויב שלי אני נפגש אז איתם אני לא אפגש? אין לי בעיה.
הבעיה האמתית שקוראת פה זה שזה אבסורד שהצד השני (הגרושה והבת) לוקח את זה למקומות
אחרים, לוקח את זה לקטע של שנאה, כל המשפחה של אמא שלו שאין לי איתם כלום ממש, לא
ריף לא גולן, כולם!! כולם ניתקו אותי מהפייסבוק שלהם, לא שזה מפריע לי אני כל יום
מנקה איזה 5 אנשים מהפייסבוק כדי לפנות מקום, יש לי 5000 חברים אי אפשר יותר. כל
פעם בהרצאות נכנסים חברים חדשים אז אני בניתי דף הנצחה ששם אני מכניס את כל החומר
ואוסף את כל החומר וכל הפעילות.
שאלה: מה היה
טיב הקשר שלכם במהלך הטיול?
תשובה (יגאל): הוא היה
מעדכן שהכל בסדר ולאן הוא הגיע, אני תיכף יראה לך סרטונים.
תשובה (נתי): הוא שלח
לנו סרטונים, סרטונים שלו רוקד
תשובה (יגאל): לנתי -
ראית את הסרטון עם הניפוח בלונים? והוא היה שולח סרטונים.
תשובה (נתי): הייתה לו
מצלמה של תמונות ומצלמה של סרטונים, הוא היה מצלפ הרבה הוא היה אומר להם (לברים
שאיתו) תסתכלו במצלמה, וכשהיו קוראים לו בן בוא הוא היה עונה לא אני מצלם, מי יצלם?.
שאלה: אם הייתה לך אפשרות לדבר עם בן לדקה מה היית אומר או שואל אותו?
תשובה (יגאל): את זה
אמרתי לו גם לפני שהוא..., אמרתי לו שאני אעשה הכל כדי שהוא יצא מזה כי הוא הגיע
ילדה מרוסק לגמרי, אתה ראית את האובדן שלו מיד ואני ידעתי שהוא הולך לעשות משהו עם
עצמו, אבל היו הרבה משיכות מצד האמא לקחת אותו אליה, גם באותו יום שקרה המקרה
(כשבן מת) זה היה בחג שבועות. אז אם את הולכת לים או אם את החלטת שאת לאיזשהו מקום
ואת יודעת שהסכנה עורבת בכל פינה אז תגידי לו לך לאבא שלך, אחד הדברים שאני אמרתי
לו לפני שהוא מת ביום העצמאות, השיחה האחרונה שהייתה לי איתו אמרתי לו בן, בוא
תנסה, תנסה לגור איתי, אני עוזב הכל, תבוא יש פה חדר, יש פה הכל, תבוא תהיה איתי
צמוד, תנקה קצת אוירה, תחליף, והוא עונה לי מה עם אמא הוא דאג מה אמא תגיד איך אמא
תקבל את זה, הרי כל השנים היא גידלה אותו ונתנה לו ופתאום הוא עוזב, היה לו את
הפחד הזה כל הזמן, כל החיים שלו היה לו פחד מה אמא תגיד, פחד נטישה כזה ואני מאמין
שזה המון מהצורה של החיים שהוא גדל בה, הצורה לשנוא אותי.
תשובה (נתי): הוא לא
בן אדם של שנאה.
תשובה (יגאל): לא, בכלל
לא ההפך, אבל כשאתה מזין אותו ואומר לו (לשנוא את האבא) אבל כשהוא מגלה שזה לא
זה,שתבין שפתאום כשאתה מגיע להודו ואתה פתאום רואה את הכל ראבק, אז זה נכנס לתודעה
שלך הפנימית ואתה אומר בואנה אני פספסתי והוא דיבר אליי ברעדה ובכבוד באמת מילה
הוא לא אמר.
תשובה (נתי): הוא לא
היה בן אדם של שנאה, הוא תמיד דיבר יפה, לא היה אומר כלום.
תשובה (יגאל): כלום!
תשובה (נתי): הוא בן
אדם שאוגר שנאה הוא לא דיבר אליך אף פעם מילה רעה הוא היה איתי פעם אחת ביום שישי
אחד בבוסתן (הגליל) ביום הולדת ובאיזשהו שלב אמרתי לו בן איפה אבא
שלך?כן רגע אני מבשל לעצמי משהו לנשנש וכשהוא מגיע אני
משתדל להיות איתו כמה שיותר והייתה לו תקופה אחת שבן היה צריך לצאת לטיול ואתה
הגעת והוא ביטל את הטיול והיה איתך, הוא אמר שהוא רוצה להיות עם אבא שלו לפני שהוא
הולך לטיול עם אבא (בעלה של איריס) בים.
תשובה (יגאל): אהה אתה
מדבר על האבא השני? בעלה של איריס הוא ימאי, בן גדל בתור זה שהוא אבא שלו הוא גדל
לתוך הדבר הזה, הוא דיבר עליו לא עליי.
שאלה: אם בן היה בחיים במה אתה חושב שהוא היה עוסק?
תשובה: כל נושא
הביטחון, זה היה לו מאוד חשוב הוא תמיד תמיד רצה לעבוד בביטחון הוא רצה לעשות את
האבטחת אישיים, תראה מה שקרה לו מאוד אני תמיד רציתי לדחוף אותו לעבודה ממשלתית
לסדר לו עבודה פה, נגיד מס הכנסה חבר טוב רצה לסדר לו שיתאזן קצת להיכנס לזה, זה
'תכניות כאלה ותכניות כאלה', 'אתה תעשה תכניות ואלוקים יצחק מלמעלה' אין מה לעשות.
שאלה: כיצד אתה מתמודד עם האבל שלך?
תשובה: מאוד קשה
לי, תראה אני מדבר ואולי אני צוחק אבל בתוך תוכי מאוד קשה, החיסרון שלו ואני מאמין
שלאמא שלו יותר קשה כי בן היה כל היום סביבה ופתאום נאבד לך משהו תחשוב על זה.
באותה מידה אני תמיד אמרתי שכולם יסתדרו ויהיו בסדר ויחיו במשפחות אז הכל יהיה
בסדר ופתאום אתה רואה שבאמת הכל חרב ואני מרגיש ריק מזה אתה מבין?.
שאלה: כיצד אתה מתמודד עם האבל?
תשובה (יגאל): אני עושה
כמו שראית למטה (פינת הנצחה לבן) אני עושה הרצאות , מדבר על בן , לקחתי פרוייקט
באמת פרוייקט שקיוויתי לסיים אותו תוך שנה ,כל תקופת האבל של השנה אבל כל הזמן
באים מחאות, מש"קיות חינוך ,קצינות חינוך הם שומרות על הנושא הזה זה נושא
מאוד חשוב , נושא על סמים ,נושא שאנשים רוצים לצאת לטיול הגדול להודו ,אז מעדיפות
כן להביא את ההרצאות' שמע אם מבקשים הרצאה
אז אתה צריך לעשות אותה לא להגיד לא כי אני חושב, אני מספיק שעשיתי בגדוד 51 ברמת
הגולן , ראית את זה אולי בדף של בן , מ"גב 300 חיילים אתה יודע כמה חבר'ה
יושבים ושומעים ומכירים את בן ויודעים ממה זה קרה לו , קיבל בלבול מהסמים כי זה גם
חובש כי זה גם אתה יודע מה מותר ומה אסור, אתה יודע היו לו קטעים שהוא בודק את
האישונים שלו, היה נוסע איתי בג'יפ והיה בודק את האישונים היה עושה ככה בעין
(ממחיש) ואומר תראה האישונים שלי רחבים גדולים כאילו משהו לא בסדר בגוף הוא הרגיש
הוא ידע וזה מה שאני עושה היום אני עושה את ההרצאות, עכשיו
אני עושה את הסרט של "מסע בעקבות בן" זה סרט דוקומנטרי שימכר
לטלוויזיה ואני מקווה שכל אחד יראה את הסרט וייקח ממנו משהו איזה משקל לחיים לחשוב
פעמיים אני בדרך כלל שאני מסיים את ההרצאות אז אני אומר שכל אחד יחבק את הסרט הזה
שכל אחד יראה לאנשים לפני שהם נוסעים להודו ונוסעים למקומות לא רק הודו אני גם
מדגיש זה לא רק פחות יש לנו את זה גם בארץ , כל המסיבות טבע. טל: גם בכל העולם.
תשובה (יגאל): כל המסיבות טבע הכל פה יש לנו פה כל הישראלים ממציאים פטנטים, אם
שמעתם על הבחורה הזאת בגיל 19 חיילת למעשה שכתבו בהתחלה באינטרנט בת 25 התייבשה
במסיבת טבע
תשובה (נתי): כן נכון
תשובה (יגאל): ארי היא לא התייבשה היא לקחה את הסם "סם הנעלם" זה
סם שלא נראה אפילו בדם, תעשה לה בדיקת אין לה סם בכלל היא בסדר ארי זה סם שגורם
להתייבשות ובשנייה אתה נעלם, השאיר אותה עם זה ובשנייה היא נעלמה, מתה, לא חבל
המסיבות האלה רק באליקים מה שהיה עם החבר'ה הצעירים.
תשובה (נתי): אמרו זה קטטה אבל זה לא.
תשובה (יגאל): כן נתנו לו סם נתנו לו טיפות מורעלים ברעל וזה בכלל בדקו שזה סם
לסוסים להרדמה של סוסים ההוא נכנס ללחץ דקר את החברים שלו והרג אחד. אחת בת 30, 34
ומשהו במרכז גם כן חבר שלה נתן לה MD בתוך בקבוק נתן לה כמות
יותר מדי ונרדמה זה הכל, אתה מבין כל הנושא הזה של הסמים והכימי יש מישהו אומר לי
"טוב כימי אני לא עושה" אבל אתה מתחיל בג'ויינטים אתה מתחיל בזה.
תשובה (נתי): זה כאילו אל תגעי בי.
תשובה (יגאל):לא , כל העלים האלה כל הירוק כל הג'ויינטים להתחיל לעשן וזה גם סוג של
דרדור הרי בן לא התחיל ישר מlcd.
תשובה (נתי): התחיל מזה.
תשובה (יגאל): התחיל מזה מהשאנטי לשבת אצל זה ולשבת אצל "ההוא" ומפה הדרך
מאוד קלה עם הדברים האלה.
תשובה (נתי): טניס, היה אז טוב בטניס בקאנטרי היה משחק טניס היה שחקן טניס
חזק , באחד הימים שסיפר לי עדן (החבר של בן) היו מוציאים אותו כדי לשחק טניס והם
לא היו עוזבים,לא היו יוצאים מהבית עד שהם רואים שהוא בסדר ובאחד הימים הוא אמר
להם שהוא בסדר חיכו לו בצד בבית הלך לשחק טניס ניצח אותם הראה שהכל תקין והלך ועשה
את מה שהוא רצה, חיפש את התוצאה של..
תשובה (יגאל): אני אראה לך אחרי זה משהו אתה תראה כשבן יצא מהבית חולים היה בבית
ואמא שלו אמרה תעזוב אנחנו יודעים לסדר אנחנו נסדר הכל יהיה בסדר אנחנו נודיע לך,
אנחנו נטפל בו בן ניהל מחברת המחברת שהפסיכולוג אמר לי מנהריה, בן כותב אני יראה
לך תמונה אתה תזדעזע על השולחן שלו יש מחברת את אמא שלו הילד שלך בסיכון אפילו
שהוא לא רוצה שתראי תפתחי תראי מה קורה כן למה לתת לזה להירדם למה הפסיכולוג צריך
לראות את צריכה לראות, בן כותב שורה אחרונה "תעזרו לי אני רוצה לחיות"
אתה מבין אני אדע כשהבן שלי ירשום ככה אני אמרתי אני אוציא כלייה בשבילו,
לתת לו ככה..
טל : מתי הבנת שבן רוצה להתאבד?
תשובה (יגאל): אני מיד אני זהיתי את בן אני עוד אמרתי לאחיך עכשיו שהיה טרמפולינה
בבית ואני מיד ידעתי הדרכים מובילות למוות מאוד מהיר בנושא של הLSD זה מוציא אותך מכל פורפוציה אתה מחפש את החופש אתה מחפש להיות
ציפור, אתה יודע אתה תראה את הסרט של אבודים לרגע אתה תבין הוא עלה לגג ככה
אתה יודע חבר שלו הציל אותו.
תשובה (נתי): כשבן היה בהודו הוא הראה לנו איזה נוף.
תשובה (יגאל): אתם לחוצים בזמן?
טל, דניאל ונתי : לא
תשובה (יגאל): אני מת שתראה זה ממש סרם.
תשובה (נתי): אם איזה עלה ככה מסתכל על המשקפי שמש שלו ככה מסתכלים עליו וכל הנוף
הזה מאחורה.
תשובה (יגאל): אני חייב שתראה זה ממש כמו 40 דקות
תשובה (נתי): התמונה שלי בוואטצאפ שלנו של העבודה זה מבן מהטיול, זה החולצה של בן
אמרתי לבן בוא נצלם אותך .
שאלה: מתי אתה עולה לדבר על בן בדרך כלל.
תשובה (יגאל): מה הכוונה מתי אני עולה?
טל: שאתה מדבר על בן בהרצאות, בסיפורים.
תשובה (יגאל): בהרצאות קודם כל אני מגיע למקומות שאני מדבר אני בכלל ההרצאה מדוברת
על סיפור חייו של בן, אני קודם כל מתחיל לספר על סיפור חייו של בן כילד אתה יודע נורמטיבי
לחלוטין שסיים לימודים בצורה טובה סיים צבא בצורה טובה וכמו כל אחד צעיר שהוא אתה
יודע שמרגיש שהוא לפני מתחיל שלב בחיים שהוא לא יעשה אותו הוא רוצה לצאת לטיול אם
זה דרום אמריקה אם זה הודו אם זה תאילנד, תאילנד פחות מסוכן אני 16 פעמים הייתי
שם.
תשובה (נתי): תאילנד כן.
תשובה (יגאל): כן, כן, מטיילים צוחקים כל היום סמים זה פחות בקטע שם בגלל זה אני
אמרתי לבן לך תטייל אל תשב אל תשב במקומות בהודו כי עצם הישיבה כל בוקר
לקום להתחיל לעשן ולשבת ולשכוח בא לך איזה מישהו אחרי איזה.. אתה יודע אתה
הולך לחצי שנה אז אתה רוצה להיות חודש פה חודשיים פה אז אתה יושב אתה לא זז שים
תרמיל.
תשובה (יגאל): כל יום תטייל כן סע תטייל אל תשב לא מעניין אותי חברים מצאת מישהי או
מצאת מישהו שכן לטייל סע איתו שים תרמיל. הבן של חבר שלי מאוד טוב הוא טייס ואחרי
טייס נסע כן להודו וחזר פיקס שם תרמיל וטייל כל יום מטייל אל תתקע, מתי מתחילים
מהישיבות, בן אהב לנגן על גיטרה מהישיבה ומהכל ומהמסביב זה מושך אותך לשם.
תשובה (נתי): מהשנטי הוא היה רגוע כזה.
תשובה (יגאל): כן זה היה מתאים לו בן גם לא יגיד לך לא.
תשובה (נתי): הוא יגיד לך סבבה בוא ננסה סבבה.
תשובה (יגאל): בוא ננסה כן.
תשובה (נתי): הכל טוב הכל טוב הכל בסדר רק אמא שלו הייתה.
תשובה (יגאל): וואי וואי.
תשובה (נתי): האנשים הכי עצבניים שיש והוא הכי רגוע היה שקט.
תשובה (יגאל): אני לא אני לא בחיים לא יכלתי לשבת ככה, אני יכול לשבת?
תשובה (נתי): אני אומר לך אתה לא מקבל כסף מהעבודה ובן רגוע בסבבה בסדר הכל בסדר
זה היה מוצא שבת.
תשובה (יגאל): כן היה לו.
תשובה (נתי): אני מאמין שהכל בסדר יש לי תחושה אז אני אומר בן יש לך תחושה אז יהיה
בסדר אני מאמין לך הוא היה מרגיע אותי אמרתי אני מתקשר לבן אם בן מתעצבן אני חייב
להיות בפקעת עצבים בן היה איזה קטע שלא קיבלנו משכורת אני אומר לו תגיד דיברת עם
משה, משה חייב לנו את הכסף, תגיד מה קרה מה נסגר איתו? אז הוא דיבר איתו, אני אומר
לו מה? בסדר, תגיד לי מה קורה? אז עושה לי לא זה הרבה זמן בוא נראה מה עושים.
התקשרתי למשה 1,2,3 אנחנו רוצים לקבל קצת הכסף זה עיכוב של שבוע שבועיים אתם תקבלו
את הכסף בן מאז היה רגוע לא משנה, שבוע, שבועיים, חודש לא קיבלנו נקבל אל תדאג הכל
בסדר אמרתי לא שווה לי להתעצבן כי באיזה שהוא שלב יהיה בסדר.
תשובה (יגאל): כן.
שאלה: מדוע אתה עושה הרצאות ומה כוחם של ההרצאות?
תשובה (יגאל): אני מאוד חשוב לי להגיד לצעירים שלפני שחרור מהצבא אני לא מעניין
אותי אתה יודע אני יכול לעשות לנרקומנים אבל זה לא התחום שלי בן לא היה נרקומן
חשוב לי על חיילים משוחררים זה הנגיעה שלי זה הכיוון שלי אלה שיוצאים הדור הבא
שיוצא לטיולים שיזהרו אני לא אומר לך שאני אצליח ב100% אבל 2-3 מכל ה500 חיילים
שמאזינים דרך אגב ב15 אם תרצו לבוא להרצאה יש בטכני בטכני של חיל האוויר זאת אומרת
2 הרצאות באותו יום אני סוגר לכם אישור כניסה תראו איך ההרצאה עוברת, 2 מחזורים של
300 חייל ועוד 300 חייל ההיכל שם מכיל שם לא יותר מדי אז..
טל : ב15 זה מהחזרה מחופש סוכות.
תשובה (יגאל): ב15 לאוקטובר כן.
תשובה (יגאל): אז ב15 אני פה ב16 אני בתל אביב ב17 אני באילת גם כן אני סידרתי את זה
אני נוסע לאילת למשל אני נוסע עם האוטו עד באר שבע ולקחו אותי משם אבל ב17 אני
קניתי כרטיס טיסה לאילת אני מגיע לכל בסיס שאומרים לי אני מסדר את זה אתה מבין
מסדר שיהיו כמה הרצאות באותו יום בסביבה משתדל איך שאני נוחת ביום שני הייתה צריכה
להיות לי 2 הרצאות ב10 ובשעה 1 הנחיתה שלי היא ב12 אז אני אעשה ב2 ב3 וב5 בערב
לפני שאני נוסע ביום ראשון יש לי גם 2 הרצאות.
תשובה (נתי): איך שאתה חוזר משם ההרצאה תהיה מאוד טובה למה ,תחזור משם עם כל ה..
תשובה (יגאל): כן אבל אני לא בהרצאה לא מערבב את מה שאני עשיתי אני מדבר על אותו
נושא, כולם חייבים אתה יודע אני מדבר לחיילים, אני מדבר כי אני לא רוצה שבעוד
שנתיים, שלושה עוד אבא יעמוד פה וידבר על הבן שלו על מקרה שקרה אתה יודע אחרי כל
הרצאה יש אנשים שמתפרקים ממש זה מכירים אנשים, יש לנו גם משפחות יש לנו זה.. בכל
הרצאה תמיד יש את ה20 חבר'ה שמתגודדים כי אתה אומר יש שאלה יש משהו כולם שותקים לא
נעים לשאול ליד כולם, יש כאלה ששואלים אבל אחרי הרצאה פתאום באים ואומרים אני
מכיר, אני עשיתי ,למשפחה זה קרה לי אבל כל האולם באים מחבקים כי הנושא מאוד מרגש,
אתה לא בא בתור מרצה אתה בא בתור גוף ראשון שאיבד בן ורואים סרט ומתפרקים ממש
מתפרקים אתם ראיתם את הסרט?
תשובה (נתי): זה הסרט שהיה בפייסבוק לא?
תשובה (יגאל): כן
טל: זה הגיע כבר ל1.6 מיליון צפיות.
תשובה (יגאל): אתה ראית ב1 ,בשווה צפייה זה הגיע ל1.7 מיליון אייל גולן גם עשה
1.2 מיליון זה אחד הסרטונים.
טל : במיוחד בפייסבוק בעיקר זה מטורף.
תשובה (יגאל): אני לא יודע אם ראיתם בשווה צפייה תסתכלו.
טל: ראינו זה אורך של 20 דקות נכון?
תשובה (יגאל): כן 18 דקות שווה צפייה תעביר את כל הסרטונים שלהם המקסימום זה אולי
200 אלף או 43 אלף, 30 אלף, 20 אלף, 5 אלף דפדפתי שם מכל הסרטונים האחרונים בתקופה
של.. והסרטון שם נגע המון הבנת כי זה נוגע שם לבני נוער אם לא תסתכלו בתגובות זה
הגיע ל30 אלף תגובות כי כל אחד שם מתייג את החבר שלו ואז שאתה מתייג את החברים זה
עובר.
טל: זה עובר ויראלי.
תשובה (יגאל): זה כמו וירוס.
שאלה: אתה הלכת לקבוצת תמיכה או לפסיכולוג?
תשובה (יגאל): מי אני?
טל: כן
תשובה (יגאל): שמע אין ספק שכל בן
אדם צריך את זה אבל אני חושב שפסיכולוג שלי זה הדברים שאני עושה. אני מוציא את זה , פעם עשיתי את ההרצאה הראשונה , הסרט הראשון עם חברה
מחיפה מהריאלי היה לי גם מהרצליה, לא יכולתי להחזיק דקה אני כל דקה אני הייתי
בוכה, אני מאוד רגיש. זה מאוד נוגע לי היום אני מדבר על זה כי זה מה שמניע אותי זה
הכוח שלי, להציג לדבר ולבוא, לא יודע כמה זה יחזיק אצלי אבל אני חייב לעשות את זה
בשביל בן.
בן לא היה רוצה להגיע למצב הזה אני בטוח, אתה מכיר את בן זה היה
בשבילו כפתור אל חזור והוא נגע והוא מסכן לא יכל לחזור. אין חזרה מזה שהרופא זרק
את העט על השולחן שהוא שמע LSD הרופא עשה ככה עם היד,
נשבע לך, איריס, אבא של איריס אני ובן אצל הרופא הוא זורק לידם, את תבואי ותגידי
שאבא שלו הניע את כל החברים שלו את רביד ואת כולם ללכלך עליי בפייסבוק, בתגובות
אתם לא יודעים כלום, אתם לא מכירים את האבא הזה מחפש פרסום אני מחפש פרסום??, אני
כן יפרסם.
את יודעת יש לי חבר טוב מאוד מעפולה גבר רציני, אחותו ושלושה הילדים
שלה נהרגו בתאונת דרכים, את תראי את הבן אדם בחיים לא דיבר על זה את תסתכלי על הבן
אדם לא דיבר על זה, אני כן אומר שצריך לדבר על זה כי מי שמסתיר דברים… המקרה שלו
זה בסדר הוא מופנם פנימה, תוציא תשחרר אולי מהמקרה של בן כן ילמדו. את יודעת
התגובות של הסרטון אמרו לי יגאל צריך לדבר על זה בכל בית ספר .. אתה יודע נפגשתי
פה בעכו, יש פה חינוך בעכו.
תשובה (נתי): דרסקי ?
תשובה (יגאל): כן בדרסקי, לא אני
משטרת עכו, חבר שלי אמנון אמר דיברתי עם מנהל וצריך לבקש אישור ממחלקת החינוך
לעיירת עכו הם ביקשו היא סירבה… למה היא קשורה לאיריס, חברה של איריס, אורית אסייג
אם אתם מכירים. הרי זה דבר חינוכי לבוא ולדבר עליו כן, למה
אני עושה משהו רע, זה אומץ לבוא ולדבר על הבן שלך שלקח סמים. בן קיים
שאני ילכלך עליו, אני יכול ללכלך עליך שאתה מולי, בן איננו, בן עם מחק מחקו אותו,
הנשמה שלו היא נצחית היא למעלה זה האמונה שלי. הוא נמצא
למעלה ואתה יודע אני בטוח, אתה יודע מה הלך בהכנת ספר תורה 400-800 איש.. רעדו
השמיים רעדו.
הכנסנו ספר תורה אתה יודע לא?, לעשות דברים לא להביא את החברים לתת
להם נרגילות.
תשובה (נתי): הם אמרו
לי לבוא אני בקבוצה הזאת שלהם
תשובה (יגאל): שירה
ונרגילות זה חינוכי? זה בן מה שהיא אוהב אבל אני לא מקבל את זה, אתה מבין אנשים
לתת להם נרגילות לתת להם שאנטי, להמשיך תרעש להביא לבני נוער זה דוגמא?
אני ראיתי את התמונה הזאתי זה קרע לי את הלב, אני הכנסתי פה קדושה
קודש הקודשים, באוויר רעדו.
אתה יודע אני רוצה להגיד לך משהו, בן עשה בר מצווה בכותל, אני אבא שלו
ואני לא הוזמנתי.
תשובה (נתי): לא
הוזמנת ?
תשובה (יגאל): מה פתאום
אבא שלו, אבא הזה עמרם ואבא הזה עשה קריעה בחולצה ואסור לעשות אין לו קשר דם. אני יספר לך עוד משהו אני הזמנתי את פרחי ירושלים אני הייתי, dj אני הייתי באירועים, כל פעם שהייתי רואה פרחי ירושלים כולי הייתי
צמרמורות, היה לי צמרמורת מהילדים הקטנים האלה.
חלום שלי היה להזמין אותם לבר מצווה התקשרתי אליהם עכשיו אמרתי לספר
תורה.. הם באו פה לבמה באו לסגור איתי את המחיר ואת הכל, אני עובד עם שרית הפקות,
אני עובד עם עדן לפעמים והיא דיברה עם האמרגן של פרחי ירושלים ואז הוא עשה לי
מחיר, ואז הוא אומר לי מה זה האירוע ואמרתי לו תשמעי אני מזמין אותך… היה לי חלום
להזמין את פרחי ירושלים לבר מצווה... והא אומר לי אז מה קרה, אנחנו גרושים והיא
עשתה בכותל אז תזמין אותי לחתונה שלו הוא אמר, אז אני יזמין אותך לחתונה שלו. אז
הוא אומר לי מה זאת אומרת חתונה זה הכנסת ספר תורה. הילד התאבד והוא קיבל פריחה
הוא ממש הוא בא לפה והיה ערב מדהים. וזה סגירת מעגל עבורי.
שאלה: כאשר בן סיפר לך שהוא טס להודו החשש להמשך חייו התחילו לעלות לך למחשבות ?
תשובה (יגאל): ממש מיד, אני גם מספר
את זה בהרצאות, אני בגיל 25 הייתי בהודו, אני ראיתי… אני הלכתי לטייל ורק טיול
ממקום למקום למקום.. וגם כתוב בהודעה אני אמרתי לבן, תיזהר שמה אלופים, הישיבות עם
צעירים, אמרתי תשתדל לאכול כשר, תראה זה בהודעה והכל כתוב, הזהרתי ראיתי ראיתי וכל
שבת הייתי מקבל תמונות של בן, ראיתי את הצבעים בפנים שלו, כאילו ישנוני כזה
כבוי, לא יודע אם ראית את ה800 תמונות יש לי מתנה הוא השאיר לי.
שאלה: אתה זוכר את הפגישה האחרונה שלך עם בן לפני שהוא טס?
תשובה (יגאל): כן הייתה פגישה האחרונה לפני שהוא הלך לרכבת ואז שאלתי איך הוא מחנה
את האוטו, זה הקטע האחרון שהיה לי עם בן, זה אותו יום שהוא הלך לרכבת בשעה 2
בצהריים.
שאלה: האם לדעתך היה צריך להוציא את בן מהאשפוז ?
תשובה (יגאל): היום
בדיעבד בחיים לא הייתי מוציא אותו, הייתי מעדיף לבקר אותו ,בבית חולים לחולי נפש,
מאשר אתה יודע לבקר איפה.
שאלה: אתה מרגיש אשמה כעס או השלמה עם המצב ?
תשובה (יגאל): אני
מרגיש מאוד כעס על זה שהוציאו אותו משם ולא שמעו לך וחשבו שבחיי אדם משחקים, כי
הוא שבר יד או רגל, פה נפגעה לו הנפש נשרטה לו אפילו. הוא היה
זועק לעזרה אני לא מכיר את הכלים, אני יכול לדבר איתך ולשכנע אותך אתה יכול לדבר
עם בן אדם שנפצע נפשית שעות, פשוט לא נמצא איתך, יש אנשים שיודעים לעשות את זה
בגלל זה הכנסתי אותו למחלקה הכי טובה בבית חולים שלא נתנו להם צאנס, לא השאירו להם
פתח של צאנס לטפל בו.
שאלה: האם המדינה תמכה בכך ?
תשובה (יגאל): לא, עד היום אני עושה
מכספי את כל ההרצאות, ואני אומר לך שזה עולה לי בהמון כסף, אני 78 הרצאות יש לי
למטה כל התעודות כל הבסיסים שהייתי מקצה לקצה עם זה רמת הגולן הוא אם זה אילת יש
לי בכל המקומות .
שאלה: הצלחת להיפרד מבן ואם כן איך ?
תשובה (יגאל): כן אני נפרדתי ממנו לא שאנחנו ביחד, השיחה האחרונה שהוא נסע איתי לראש
הנקרה וראיתי את זה על הפנים שלו שהוא גמור גם הוא אמר את זה, אני רוצה לעזוב את
העולם, אני רואה שעשיתי לך ולאמא רע , מיד מה שאמרתי לאמא שלו שהכתובת הייתה על
הקיר שהוא יעשה את זה, זה רק התזמון הזמן אני חיכיתי לזה, גם עשינו בשבועות בשבוע
אותו שבוע זה קרה הזמנו איה מישהי עשינו הפרשת חלה לרפואת בן. הפרידה שלי הייתה
איתו בחדר שהוא כבר לא בין החיים, נשקתי לא את הראש והסתלקתי …. אני הבנתי את
הגודל של הבעיה פה שצריך להתמודד שהוא כבר לא פה. נשיקתי לו את הראש ואמרתי אם זה
מה שרצית כל כך רצית את זה, אתה יודע זה שיקול לא קל, היה שמה את הקצין משטרה הוא
פגש אותי ביציאה, ואמר זה התאבדות אתה יודע שבן אדם מת בבית קצין משטרה בודק ואם
יש ספקות מעבירים לאבו כביר, אבל הקצין אמר לי כל התשובות בתיק, יש התאבדות .
שאלה: יש בכך כעס על החברים שטסו עם בן ?
תשובה (יגאל): שמע בן אדם שנתן לו את הסם בא לפה לנחם אותי, עכשיו שנסעתי עם בן ב3
בבוקר לראש הנקרה הוא מסתכל על הטלפון ומכבה את הטלפון אמרתי לו תענה זאת אמא והוא
אמר לי זה חבר בהודו שנתן לי את ה LSD הוא רוצה לדבר איתו כי
הוא נחת לארץ באותו זמן אז אמרתי לו תן לי אותו אם אני לא יענה הוא יפסיק, אמרתי
לו מאיפה הוא אמר לי מנשר ונשר הזה נחרט לי בראש.
בשבעה בן אדם מהודו בא מדבר איתי ואומר לי למה אתם עושים את בן כסמל
לסמים הוא אומר לי כי בן דיבר על סמים והוא נגע בסמים, והוא אומר שהייתה לו אהבה
נכזבת וזה בגלל זה בן לא עשה כל כך סמים שאלתי אותו מי אתה הוא אמר לי חבר שלו היה
איתו כמעט כל הודו שאלתי אותו מאיפה אתה הוא ענה לי נשר, רק הוא אמר לי נשר אמרתי
לו תעזוב את המקום לפני שידעו שאתה פה, מה אני יכול לעשות זה לא משהו שהוא דחף לו
בכוח פשוט פותחים את הלשון מתפתים כמה טיפות וזה נגמר.
שאלה: כיצד אתה מנציח את מותו של בן ?
תשובה (יגאל): אולי בקטע של הרצאות, באמת עשיתי דברים לרוחניות שלי, עשיתי ספר תורה
אפילו הזמנו את אמא שלו באחד הפוסטים ששם רשמתי, הם העדיפו לתפוס צד ולהתרחק אז
אין שום בעיה.
שאלה: האם לדעתך שבן היה בהודו הוא לקח סמים מתוך לחץ חברתי ?
תשובה (יגאל): בן לא
היה נרקומן , הוא לא היה משתמש בזה (בסמים), אני מאמין ששמה (הודו) יש מכבש לחץ
חברתי, שאם אתה לא עושה את זה אתה לא סאחי כזה, שמה כולם ביחד סיגריה תעבור ולא
תעצור היא תמשיך ותשתמש, אותו גוינט אתה לא יודע מה ערבבו אותו, קח תנסה, אני חייב
להראות לכם את הסרט אתם חייבים לראות אותו, אבודים לרגע בהודו, זה ייתן לך את
התחושה.
שאלה: איפה הייתה שהבנתה שבן התאבד ?
תשובה (יגאל): אני
הייתי בשבועות בחוף הסטודנטים בחיפה, ומיום חמישי לא הרגשתי טוב, היינו צרכים
לנסוע עם קרוונים לאילת.אבל אמרתי עדיף שאני
יהיה בסביבה הרגשת הבטן שלי לא נתנה לי. ואז בשבועות היינו בחוף
הסטודנטים עם כל הקרוונים, קיבלתי בהתחלה טלפון, צלצל הטלפון, מהבית של .., כאילו
אח שלה. אף אחד לא מתקשר אליי אף פעם משם, וישר
הבנתיי.. נכנסה הודעה תתקשר הביתה דחוף בן, אתה מבין?.
וישבו כולם מחוץ לקרוונים, ואני יצאתי החוצה ואמרתי בן התאבד, כולם מה
פתאום ! בן התאבד, צעקתי שם צעקות אפילו אח שלי היה… לא מה פתאום אולי קרה משהו…
אמרתי תקשיב טוב בן התאבד חיפשתי את הטלפון, אספתי את כל הדברים ונסעתי. הם אמרו
אל תתנו לו לנהוג, וטסתי משם, ואז קרה כל מה שקרה.
שאלה: יש שיר שמזכיר לך את בן ?
תשובה (יגאל):אם אני יגיד לך אז כל השירים מזכירים לי את בן , כל שיר שאתה נוגע בו
כל שיר , חבר שלי כתב לי שיר לבן.
שאלה: מה החלומות שלך? אילו מטרות הצבת לעצמך וטרם הגשמת? מה אתה מאחל לעצמך
לשנה הקרובה?
תשובה (יגאל): אני?
שאלה: מה אתה מאחל לעצמך לשנה הקרובה אתה יודע ראש השנה.
תשובה (יגאל): עליי לא הקטע של בן אני מאוד רוצה לגמור את הקטע הזה של לנגוע
במקומות האלה שהוא היה יום ראשון אני אעלה לבית העלמין אפרד ממנו אספר לו את הכל
לאן אני הולך "אקבל את ברכתו" אני אצא לדרך אני אגיע לקאסול אני אגיע
לחב"ד אני אכבד אותו כמו שהיה אני אגיע לחדר שלו אני אעשה את הצילומים ואני
לא רוצה להיות במקום הרע הזה יש מישהו אמר לי מה יגאל לך תטייל, אין לי מה לעשות
שם.
תשובה (נתי): שם איבדת ילד.
תשובה (יגאל): אין לי מה לחפש שם אני כמה שיותר מהר אם אני אגיע כמה אני טסתי
לקחתי אוטו צמוד שיטיס אותי מיד עם צאת כיפור אם לא היה כיפור הייתי חוזר ביום
שישי אני מיד ירצה לצאת משם.
שאלה: באילו קשיים אתה נתקל?
תשובה (יגאל): ברוך השם אין לי קשיים אני מציב לי מטרה אני מתבייט על המטרה על כבר
דבר בחיים אני מתביית על המטרה אני משיג אותה אני עושה אני צר לי שאנשים שמה אני
מרגיש כמו הכחשת השואה אני מרגיש זאת השואה האישית שלי אתה מבין זה מאוד קשה זה
משהו שבן קרה לבן ראבק להגיד ולהסית את האנשים נגדי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה